מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עיריית באר יעקב ואח'

החלטה

לפני בקשת המבקשת, הנתבעת 2, להעביר את התביעה לבית משפט השלום ברמלה בשל חוסר סמכות מקומית לדון בה.

העובדות והטענות

מדובר בתביעת שיבוב שהוגשה בשנת 2010, בגין ארוע בו נפל עץ על גן ילדים בשטח עיריית באר יעקב. בכתב התביעה נטען, כי המבקשת היא בעלי המקרקעין בו היה העץ.

מני אז הוגשה התביעה, התקיימו דיוני קדם משפט בית משפט השלום בתל-אביב ובמסגרתם התקיים דין ודברים בין התובעת לבין הנתבעת 1, ובין נתבעת נוספת שהייתה צד לתביעה המקורית (מע"צ) ואולם רק ביום 11/9/13 בעקבות גרסה עדכנית שמסרה עיריית באר-יעקב, תוקן כתב התביעה לנוסחו המקורי והמבקשת הוספה לכתב התביעה כנתבעת.

המבקשת שהוספה כאמור כנתבעת רק ביום 11/9/13 טוענת, כי בית משפט השלום בתל-אביב חסר סמכות לדון בתביעה, כיוון שמדובר בתביעה עקב ארוע שארע בתחום עיריית באר יעקב, והמבקשת, אף היא תושבת המקום.

מתגובת התובעת לבקשה, עולה, כי היא אינה חולקת שבית המשפט השלום בתל-אביב חסר סמכות לדון בתביעה בנוסחה המתוקן, אולם טוענת שמאחר שמדובר בכתב תביעה שתלוי ועומד מני שנת 2010 ומאחר והתקיימו מספר דיונים בתיק, קנה בית משפט השלום בתל-אביב סמכות לדון בתביעה. מוסיפה התובעת, כי ככלל יש המהרהרים אחר תקנות הסמכות המקומית בארצנו הקטנטונת. לחלופין, מבקשת התובעת להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט השלום בפתח תקווה, שגם הוא שייך למחוז מרכז ומוסמך לדון בתביעה לשיטת המבקשת.

הנתבעת 1, לא הגיבה לבקשה להעברת הדיון, על אף שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן.

דיון והכרעה

הכלל הוא, כי טענת חוסר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה, אחרת ייחשב בעל דין כמסכים לסמכות המקומית ובית המשפט יקנה סמכות לדון בתובענה.

כפי שנפסק לא פעם, בדרך כלל, ראוי שלא להיעתר לבקשות להעברת דיון בתיקים מחמת חוסר סמכות מקומית, שעה שאלה לא מועלות ממש בתחילת ההליך המשפטי, זאת, בין היתר, משיקולי יעילות ניצול משאבי מערכת בתי המשפט, כפי שקבע כב' השופט קליין: "הזמן השיפוטי הינו זמן יקר ערך ומשכך לאחר שבית המשפט "נכנס לעובי הקורה" של עניין כזה או אחר, לא יהא זה מן הראוי להורות על העברת הדיון, בנוסף קיימת מניעה מהנתבע מלשמור לעצמו "קלף" שיוכל לשלוף בכל זמן שיראה לנכון בכדי להפעיל על התובע לחץ למען סיום התיק תוך ויתור על זכויותיו" (ת.א. 742846/04 סלקום נ' מירב זריהן (17/5/2007).

במקרה דנן, לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין מצאתי, כי ראוי להיעתר לבקשת המבקשת, וזאת ממכלול טעמים מצטברים –

נקודת המוצא היא, כי תקנות סדר הדין האזרחי מקנות לנתבע את הזכות לבקש שהתביעה תתנהל בבית משפט שלו הסמכות המקומית לדון בה. על אף הרהורים בדבר הצדקת קיום התקנות, להם טוענת התובעת, התקנות עומדות בעינן ובית המשפט מצווה לכבדן.

לגופו של עניין, כפי שנאלצה להסכים גם התובעת, הסמכות המקומית לדון בתביעה מצויה במחוז המרכז. למותר לציין, כי זהו נוהגן של חברות כדוגמת התובעת להגיש תביעות בבית המשפט הסמוך למשרדי עורכי הדין המייצגים אותן בהתעלם מהסמכות המקומית. כל עוד הנתבע מסכים לכך אין בכך שום פגם, אולם שעה שהנתבע מעלה טענה של חוסר סמכות, על פניו הצדק עמו.

המבקשת הוספה כנתבעת אך לאחרונה והיא העלתה מבחינתה את הטענה בהזדמנות הראשונה בד בבד עם הגשת כתב ההגנה.

זאת ועוד, על אף שהתיק תלוי ועומד שנים רבות בבית המשפט, טרם החל הדיון בתביעה גופה, שהרי רק לאחרונה הוגש כתב תביעה מתוקן והמבקשת הוספה כנתבעת נוספת בהליך. חרף פרק הזמן הארוך, לא נשמעו עדים ולא התקיים כל דיון לגופה של תביעה ובעניין המבקשת לא התקיים ולו דיון קדם משפט אחד. השווה בעניין זה: ע"א (י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (08/05/1996): "באם מועלית הטענה בטרם כניסה לדיון לגופו של ענין כאמור לעיל, כי אז עומד הנתבע בדרישת תנאי "ההזדמנות הראשונה". בנסיבות כאלה, אין חשש כי בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, יוטרח לחינם, ואין גם חשש מפני "בחירת-ערכאות"".

לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מן הקביעה שהסמכות המקומית לדון בתובענה היא במחוז מרכז וכי בית המשפט השלום בתל-אביב לא קנה סמכות לדון בתובענה.

באשר לבית המשפט אליו תועבר התובענה, הרי שלתובעת יש את הזכות להגיש את התובענה לכל אחד מבתי המשפט המוסמכים במחוז ולפיכך אני נעתרת לבקשתה החלופית ומורה על העברת התובענה לבית משפט השלום בפתח תקווה.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: